בסוף 2013 הייתי יכול לספור על ממש קצת יותר מכף יד אחת את אלבומי הרוק שבאמת אהבתי. ביני לבין עצמי קצת הספדתי אותו. נדמה שבשנים האחרונות האלקטרוניקה, ההיפ הופ וכל שאר הז'אנרים נטענים מדי יום בחדשנות, ולרוקנ'רול רק נשארה הזכות להבליח לעיתים רחוקות עם סתם שירים ממש טובים, שזה הווה לא מספיק ראוי למי שתמיד היה המלך של המוסיקה.
בכל אופן, כל הנ''ל לא רלוונטי בזמן האחרון. אני לא יודע אם זה סימן לחזרתו, אבל כדאי רגע לעצור ולשים לב - יש מלא אלבומי רוקנ'רול מעולים לאחרונה. הגיע הזמן שתעבדו קצת על הפוגו והאייר גיטאר שלכם.
1) !against me הם הרכב Pאנק מהיר וכיפי שהספיק להוציא כבר חמישה אלבומים. אני הצטרפתי למסיבה רק עכשיו, באיחור של חודש וחצי אחרי צאת האלבום השישי. אני לא יודע איך ההרכב הנהדר הזה חמק לי מהראדר במשך כל כך הרבה שנים, אבל אני כן יודע למה הוא לא חמק ממני עכשיו: לפני יציאת האלבום החדש הנקרא Transgender Dysphoria Blues הכריז מנהיג הלהקה תום בייגל שהוא טראנסג'נדר ששמה לורה ג'יין גרייס. מה לעשות שהעיתונות וההיסטוריה של הרוקנ'רול אוהבות במיוחד סיפור אישי יוצא דופן. מאותו רגע אי אפשר היה לפתוח מגזין מוסיקה שלא נשפך על האלבום החדש שלהם. זה עצוב להודות שכולנו קצת סאקרים ושהיה צורך בסיפור מעניין כדי שאנשים יקשיבו ל-Transgender Dysphoria Blues, אבל בין אם זה מעניין וחשוב ובין אם ממש לא - מדובר באסופה של שירים קליטים וממכרים על זרות, שתמיד היוותה בסיס בPאנק.
2) לסינגר-סונגרייטרית אנג'ל אולסן יצא אלבום חדש, וגם הוא זכה לכל השבחים האפשריים. האלבום שלה לא מציע כלום חוץ מסתם שירים ממש יפים על בדידות וזוגיות לא מתפקדת. מומלץ במיוחד למי שאוהב סיקסטיז, להיות עצוב ובנות עם פוני מושלם.
3) אני לא יודע הרבה על האוסקר הזה. השם שלו לגמרי לא גוגל-פריינדלי, וגם לא ממש כותבים עליו יותר מדי. אבל ממה ששמעתי, אם צריך לבחור מוסיקאי אחד להתמקד בו, אז זה אוסקר. תעצמו את העיניים שלכם ותדמיינו משהו שהוא קצת כמו מוריסי וקצת כמו המגנטיק פילדס, אבל באווירת Bedroom Pop שכזאת. עכשיו תפתחו את העיניים, תלחצו פליי ותבטיחו לעצמכם שבפעם הבאה שאתם שוהים חסרי מעש בחדר השינה שלכם, לפחות תנסו להוציא כמה שירים מופתיים.
4) אלבום חדש ללהקה המצוינת בעלת השם האירוני The war on drugs. האלבום החדש שלהם מתחיל בדיוק היכן שאלבומם הקודם והמצוין, Slave Ambient משנת 2011 הסתיים: ג'אמים ארוכים ומסטוליים, בתוספת טוויסט אצטדיוני, אבל בקטע טוב.
5)
בכל אופן, כל הנ''ל לא רלוונטי בזמן האחרון. אני לא יודע אם זה סימן לחזרתו, אבל כדאי רגע לעצור ולשים לב - יש מלא אלבומי רוקנ'רול מעולים לאחרונה. הגיע הזמן שתעבדו קצת על הפוגו והאייר גיטאר שלכם.
1) !against me הם הרכב Pאנק מהיר וכיפי שהספיק להוציא כבר חמישה אלבומים. אני הצטרפתי למסיבה רק עכשיו, באיחור של חודש וחצי אחרי צאת האלבום השישי. אני לא יודע איך ההרכב הנהדר הזה חמק לי מהראדר במשך כל כך הרבה שנים, אבל אני כן יודע למה הוא לא חמק ממני עכשיו: לפני יציאת האלבום החדש הנקרא Transgender Dysphoria Blues הכריז מנהיג הלהקה תום בייגל שהוא טראנסג'נדר ששמה לורה ג'יין גרייס. מה לעשות שהעיתונות וההיסטוריה של הרוקנ'רול אוהבות במיוחד סיפור אישי יוצא דופן. מאותו רגע אי אפשר היה לפתוח מגזין מוסיקה שלא נשפך על האלבום החדש שלהם. זה עצוב להודות שכולנו קצת סאקרים ושהיה צורך בסיפור מעניין כדי שאנשים יקשיבו ל-Transgender Dysphoria Blues, אבל בין אם זה מעניין וחשוב ובין אם ממש לא - מדובר באסופה של שירים קליטים וממכרים על זרות, שתמיד היוותה בסיס בPאנק.
2) לסינגר-סונגרייטרית אנג'ל אולסן יצא אלבום חדש, וגם הוא זכה לכל השבחים האפשריים. האלבום שלה לא מציע כלום חוץ מסתם שירים ממש יפים על בדידות וזוגיות לא מתפקדת. מומלץ במיוחד למי שאוהב סיקסטיז, להיות עצוב ובנות עם פוני מושלם.
3) אני לא יודע הרבה על האוסקר הזה. השם שלו לגמרי לא גוגל-פריינדלי, וגם לא ממש כותבים עליו יותר מדי. אבל ממה ששמעתי, אם צריך לבחור מוסיקאי אחד להתמקד בו, אז זה אוסקר. תעצמו את העיניים שלכם ותדמיינו משהו שהוא קצת כמו מוריסי וקצת כמו המגנטיק פילדס, אבל באווירת Bedroom Pop שכזאת. עכשיו תפתחו את העיניים, תלחצו פליי ותבטיחו לעצמכם שבפעם הבאה שאתם שוהים חסרי מעש בחדר השינה שלכם, לפחות תנסו להוציא כמה שירים מופתיים.
4) אלבום חדש ללהקה המצוינת בעלת השם האירוני The war on drugs. האלבום החדש שלהם מתחיל בדיוק היכן שאלבומם הקודם והמצוין, Slave Ambient משנת 2011 הסתיים: ג'אמים ארוכים ומסטוליים, בתוספת טוויסט אצטדיוני, אבל בקטע טוב.
5)
